חשיבה ירוקה ורב ממדית

כיצד חברה יכולה לתרום לשמירה על כדור הארץ באופן משמעותי? כאשר מטמיעים את ערכי הבנייה הירוקה בליבת העשייה, אפשר להביא לתועלת סביבתית בממדים רבים, בבית בשכונה ובעיר.|מאת: לינור בנאדו 

ישראל מתמודדת עם שורה של אתגרים סביבתיים, הקשורים באופני הצריכה והניהול של משאבי הטבע והסביבה. במטרה לתת מענה למציאות "ירוקה" זו, חברת אקרשטיין בציבה לעצמה מטרה נוספת - אימוץ חשיבה הוליסטית ומקיפה כבר בשלב גיבוש הרעיון ופיתוח המוצר, לרבות בדיקות של השפעת המוצרים שלה על הסביבה, כדי לא לפגוע בה. זאת, לצד הטמעת ערכים שנבנו בחברה, בכפוף למחיר תחרותי, נוחות המשתמש, מגמות אדריכליות הנדסיות ועוד. 

התוצאה - מוצרים המביאים ערך ממשי לסביבת החיים, תוך מתן מענה לשורה של אתגרים סביבתיים, בעיקרם לאנרגיה, מים ושטחים ירוקים בעיר. נושאים לה רלבנטיים במיוחד בישראל - חיסכון אנרגטי במבנים הוא הכרחי על רקע משבר האנרגיה העולמי; טיפול חכם במים הוא מחויב המציאות במדינה שהולכת ומתייבשת; ושיפור "הירוק" בעיר נועד לייצר ערך סביבתי ואיכות חיים בחברה ההופכת לעירונית ולצפופה יותר. 

המבנים תורמים לחיסכון באנרגיה

צריכת אנרגיה במבנים נחשבת למקור מרכזי של שימוש באנרגיה, והיא תורמת רבות לשינויי האקלים. בישראל 30% צריכת החשמל היא צריכה ביתית, ורובה מגיעה מהצורך לקרר או לחמם את פנים המבנה. אחד הגורמים המשפיעים ביותר על צריכת החשמל בבית, הוא בידוד הבניינים. 

המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מצאה כי שיפור הבידוד בבניינים ישנים וחדשים יכול להביא לחיסכון משמעותי בצריכת החשמל. 

לדבי סמנכ"ל חברת אקרשטיין, מיקי תורג'מן, "קירות הסנדוויץ' של החברה מהווים מערכת בידוד תרמי, הבנויה משני קירות בטון כפולים ובינהם חומר מבודד. באמצעות טכנולוגיה, שאותה אימצנו מארצות הברית, יצרנו מעטפת של קירות בטון כפולים עם חומר מבודד, הדומה לקלקר, בעובי 3-5 ס"מ, הממוקם בין הקירות. מבנה זה מספק יתרון כפול - הקיר החיצוני מתמודד עם השפעות אקלימיות חיצוניות, ואילו הקיר הפנימי מספק את המאסה התרמית של הבניין. שימוש בפתרונות בידוד פנימיים אמנם פופולאריים בארץ, אבל חסרים את המאסה התרמית הפנימית, המספקת אקלים נוח של המבנה." 

הצלחת המערכת הובילה לפתיחה של שני קווי ייצור יעודיים בראש פינה ובירוחם, ובהטמעתה בבסיסי ההדרכה של צה"ל בדרום, מפעל אסם בקריית גת, בפרויקטי מגורים בירושלים ועוד. 

הריצוף משפר את משק המים 

מדינת ישראל עוברת מאז שנות ה-50 תהליך עיור אינטנסיבי, הגורם מצד אחד להקטנת חלחול המים בשטחים הפתוחים; ומאידך, להגדלת כמויות הנגר בעיר. כיצד מונעים בזבוז של מי נגר עילי, מעשירים את מי התהום, ובכך מביאים לשיפור ניצול משאב חשוב זה? 

לדברי טל טלמור דותן, מנהלת מחלקת תכנון אדריכלי בחברה, "ההבנה כי עלינו למצוא פתרון לטיפול הבחדרת מי הנגר העילי למי תהום, הביאה אותנו להסתכלות על שיטות הריצוף העכשוויות. כך הבנו שהן אינן מספקות פתרון הולם לבעיה, בין היתר משום שהמרווח בין אבן אחת לשנייה - 2-3 מ"מ בסך הכל - אינו מאפשר למים לחלחל. כתוצאה מכך, נוצרות שלוליות ואף הצפות במצבים של שבר ענן או ממטרים בכמויות גדולות, תוך פרק זמן קצר במיוחד. 

"לשם כך, פיתחנו את שיטת "הריצוף המנקז", שהוא אבן משתלבת עם מרווחון מובנה. רוחב המרווח, שהוא ס"מ אחד, מספק עמידה בתקני נגישות קיימים לטיילות, לכיכרו למדרכה או לחניה, ומספיק קחב כדי לאפשר למים לחלחל. המצע מתחת לריצוף מורכב מאבני חצץ דק וגס, המאופיין ב-30% חללים. זאת, במקום מצעים וחול, הנפוץ בשימוש באבנים משתלבות. כך, מי הנגר העילי נאגרים עד 72 שעות בטרם הם מחלחלים למי התהום." 

ההצלחה של הפתרון באספקה של תועלת ממשית למשק המים, ובמניעת שלוליות והצפות, הביאה לשימוש נרחב שלו בפרויקטים עירוניים ובקבלת "תו ירוק לחדשנות" על ידי מכון התקנים. 

הבטון מאפשר סביבה ירוקה

הפיתוח העירוני המואץ בישראל הביא בשנים האחרונות להכרה בחשיבות השמירה על סביבה ירוקה בעיר. לעצים הנטועים בעיר שורה של תעלות סביבתיות וחברתיות, החורגות מעצם היותם פריט יופי: עצים הם ספק מרכזי של חמצן, מאפשרים אזורי צל במדינה מוכת שמש, ובעלי ערך חברתי בעידוד הליכה. 

לדברי טלמור-דותן, "תשתית אבן וריצוף היא על פניו פתרון מתחרה לירוק ולעצים בעיר. אנחנו ביקשנו להפוך את המשוואה, כדי להפוך לשותפים מאפשרים. התוצאה הייתה פיתוח "בית גידול לעץ אלון" - אלמנט מבטון המעמיק את אבן התיחום ומגביר את פתח הנטיעה. בעקבות עך, נפח השורשים גדל בלי לפגוע בתשתיות, וכך הוא מאפשר גדילה טובה יותר של העצים לאורך השנים." 

הפתרון המוצע הוא זול יחסית, זמין ופשוט להרכבה, ובעיקר - מספק תועלת סביבתית וחברתית ממשית. בימים אלו מבוצעים מספר פיילוטים בשיתוף משרד השיכון להטמעתו בעריםב בישראל. 

כך, בעזרת חשיבה יצירתית ומעמיקה, ניתן מענה לצרכים הקלאסיים של בינוי עירוני, תוך יצירה של סביבת חיים ירוקה יותר המכבדת את הטבע ואת האדם.